דילוג לתוכן
בינה מלאכותית

איך בנויה אפליקציה, ומה כל מי שבונה עם AI צריך לדעת עליה, גם בלי רקע טכני

בונים אפליקציה עם AI בלי רקע בתכנות? כל אפליקציה בנויה מאותם כמה חלקים, מסך, שרת, בסיס נתונים, קבצים, כניסה לחשבון ושירותים חיצוניים. הסבר מאפס עם הדמיה תלת־ממדית, חמש דוגמאות ושישה משפטים מוכנים לכלי ה-AI.

Avi Levi
Avi Levi8 דק׳ קריאה
דגם של אפליקציה להזמנת אוכל על לוח כהה. בצד אחד טלפון עם פיצה על המסך, קופסת פיצה וקטנוע משלוחים. באמצע קיר זכוכית ירוק עם פתח, ומאחוריו שרת, בסיס נתונים, תיקיית קבצים וכספת עם מפתח. כדור צהוב נע מהטלפון אל הפתח, וענן עומד על משטח נפרד

בקיצור

כל אפליקציה, גם זו שה-AI בנה לכם אתמול, בנויה מאותם כמה חלקים. לא צריך לדעת לכתוב אותם. כן צריך לדעת מה לשאול עליהם.

  1. צד לקוח, מה שרואים על המסך. רץ בטלפון של המשתמש
  2. צד שרת, המקום שבו מתקבלות ההחלטות. רץ על מחשב שהמשתמש לא מגיע אליו
  3. בסיס נתונים ואחסון, מה שנשמר גם אחרי שסוגרים את האפליקציה
  4. שירותים חיצוניים ומפתחות, מה ששוכרים מחברות אחרות

עד סוף המאמר תדעו איפה כל דבר רץ, ומה לבקש מה-AI כדי שהאפליקציה שלכם תהיה גם בטוחה.

נתחיל מהסוף. כל אפליקציה, קטנה או ענקית, בנויה מאותם כמה חלקים, ולכל חלק יש תפקיד אחד.

לתוכנית שקובעת אילו חלקים יש ומי מדבר עם מי קוראים ארכיטקטורת תוכנה. אני יודע, זו מילה מפחידה. פעם רק מתכנתים היו צריכים להכיר אותה. היום ה-AI בונה לנו את החלקים האלה בעצמו, ומי שלא מכיר אותם פשוט לא יודע מה חסר לו.

במאמר על CI/CD עקבנו אחרי מוצר מומצא של חשבוניות. הפעם נלך על משהו שכולנו מכירים, אפליקציה להזמנת אוכל. המצאתי אחת וקראתי לה Tabun.

ההדמיה, אפליקציה אחת מבפנים

תחשבו על הפעם האחרונה שהזמנתם פיצה בטלפון. לחצתם על כפתור, ואחרי שנייה המסך אמר שההזמנה התקבלה. בהדמיה רואים מה קרה בשנייה הזו. הלוח הוא Tabun, כל דבר שעומד עליו הוא חלק אחד, והכדור הצהוב הוא הבקשה שיוצאת מהטלפון.

לחצו על התחילו את הסיור כדי להכיר את החלקים. אחר כך לחצו על לעקוב אחרי בקשה ותראו חמש דוגמאות, צעד אחרי צעד. החלונית שליד המודל מראה איך כל חלק נראה באותו רגע.

שמונת החלקים

אלה שמונת החלקים, בסדר שבו בקשה עוברת בהם. בירוק כתוב איך כל חלק נראה ב-Tabun.

  • המשתמשהאדם שמשתמש באפליקציה, עם הטלפון או המחשב שלו. כל בקשה מתחילה אצלו.דנה פותחת את Tabun בטלפון כדי להזמין ארוחת ערב.
  • צד לקוח (Front-end)המסכים, הכפתורים והטפסים. הוא רץ במכשיר של המשתמש, בדפדפן או כאפליקציה בטלפון. הוא מציג מידע וקולט לחיצות והקלדות. החלטות חשובות לא מתקבלות בו.רשימת המסעדות, התפריט, הסל והכפתור "להזמין".
  • ניהול זהויות (Auth)הרשמה, כניסה ו"שכחתי סיסמה". אחרי שהוא מזהה אתכם, אתם מקבלים אישור שמצורף לכל בקשה. הוא עונה על שתי שאלות נפרדות, מי אתם ומה מותר לכם לעשות.דנה נכנסת עם המייל שלה. מאותו רגע האישור שלה מצורף לכל בקשה, והשרת יודע אילו הזמנות שלה.
  • צד שרת (Back-end)קוד שרץ על מחשב שאתם שוכרים, ואף פעם לא במכשיר של המשתמש. הוא מקבל כל בקשה, בודק את האישור, מפעיל את הכללים של העסק שלכם, פונה לבסיס הנתונים ולשירותים חיצוניים, ומחזיר תשובה.כשדנה לוחצת על "להזמין", השרת בודק שהמסעדה פתוחה, מחשב את המחיר עם דמי המשלוח, שומר את ההזמנה ושולח אותה למסעדה.
  • בסיס נתונים (Database)טבלאות מסודרות, כמו גיליונות אקסל. הן שומרות הכול גם אחרי שסוגרים את האפליקציה. יש טבלה לכל סוג של מידע, ושורה לכל פריט.טבלת משתמשים, טבלת הזמנות, טבלת תשלומים. הזמנה 1042 היא שורה אחת. כתוב בה מי הזמין (דנה), מאיזו מסעדה, מה הסכום ומה המצב.
  • אחסון קבצים (Storage)מקום נפרד לקבצים גדולים שלא נכנסים לטבלה. בבסיס הנתונים רשום רק איפה כל קובץ נמצא.תמונת הפרופיל של דנה, והקבלה של כל הזמנה.
  • מפתחות סודיים (API keys)סיסמאות ארוכות שהאפליקציה מזדהה איתן מול שירות חיצוני. לפי המפתח השירות יודע שהבקשה שלכם, ואת מי לחייב. הן נשמרות בעמוד הגדרות פרטי בשרת, ואף פעם לא בתוך הקוד.המפתח של Tabun לשירות התשלומים, והמפתח שלה לשירות ה-AI.
  • שירותים חיצוניים (API)דברים שאתם לא בונים בעצמכם. השרת שלכם שולח בקשה לשירות של חברה אחרת ומקבל תשובה. API הוא כמו תפריט, רשימת הדברים שאפשר לבקש מהשירות.Stripe גובה את התשלום בכרטיס, שירות הודעות מעדכן שההזמנה בדרך, ומודל AI מנסח הודעה למסעדה.

כלל אחד שמסביר את רוב העניין

אם תיקחו מהמאמר הזה דבר אחד, שזה יהיה ההבדל בין שני הצדדים. צד לקוח (Client side) הוא כל מה שרץ בטלפון או בדפדפן של המשתמש. המסכים, הכפתורים, הטפסים. צד שרת (Server side) הוא כל מה שרץ על מחשבים שאתם שוכרים. שם יושבים הכללים, בסיס הנתונים, הקבצים והמפתחות.

תחשבו על זה כמו על מסעדה. צד הלקוח הוא האולם, וכל אחד רואה מה קורה בו. צד השרת הוא המטבח, ולשם לקוחות לא נכנסים. קיר הזכוכית שבהדמיה הוא הדלת של המטבח. אז הכלל הוא כזה. את מה שחשוב לכם, כמו מחירים ומי רשאי לראות מה, בודקים במטבח ולא באולם.

גלוי
צד לקוח, כל אחד יכול להסתכל

צד הלקוח נשלח למכשיר של המשתמש. כל אחד יכול לפתוח את כלי המפתחים בדפדפן ולקרוא את כולו, כולל מה שה-AI השאיר שם. תחשבו עליו כמו על חלון ראווה.

סגור
צד שרת, רק אתם מגיעים אליו

צד השרת, בסיס הנתונים, הקבצים והמפתחות רצים על מחשבים שהמשתמש לא מגיע אליהם. כל כלל חשוב נבדק כאן. מי רשאי לראות מה, כמה כל דבר עולה, וכמה פעמים מותר להשתמש.

איפה כל חלק נמצא בפועל?

החלקים לא יושבים במקום אחד. הם רצים על מחשבים שונים ששייכים לחברות שונות, ומדברים זה עם זה דרך האינטרנט.

  • המכשיר של המשתמשהמסכים יורדים לטלפון או לדפדפן ורצים שם.כאן רץ צד הלקוח
  • שירות אירוח, למשל Vercelמחשב שכור שפועל כל הזמן. הכללים והמפתחות שלכם נמצאים כאן.כאן רץ צד השרת
  • שירות נתונים, למשל Supabaseבדרך כלל נותן ביחד בסיס נתונים, אחסון קבצים וכניסה לחשבון.כאן נמצא המידע
  • חברות אחרותAI, תשלומים, מייל. משלמים על כל שימוש.שירותים ששוכרים

לכן “אצלי במחשב זה עובד” עוד לא אומר הרבה. האפליקציה האמיתית רצה על שלושה מחשבים לפחות.

למה זה חשוב עוד יותר כש-AI בונה את המוצר?

כלי AI בונים מהר, והמסך נראה גמור כבר אחרי כמה דקות. ולמה זה חשוב? כי דווקא אז קל לפספס את מה שלא נבנה מאחור.

  • 1
    הדגמה שעובדת היא לא הוכחהOX Security דיווחה על סריקה של כ-5,600 אפליקציות שנבנו בכלי AI. נמצאו בהן יותר מ-2,000 פרצות אבטחה, יותר מ-400 מפתחות וסיסמאות חשופים ו-175 מקרים של מידע אישי חשוף. כולן עבדו יפה על המסך.
  • 2
    ה-AI בונה קודם את החלק שרואיםהמסכים נראים גמורים תוך דקות. את החלקים שמאחורי הקיר לא רואים, ולכן אף אחד לא שם לב כשהם חסרים.
  • 3
    ה-AI בונה רק את מה שביקשתםאם לא אמרתם מי רשאי לראות מה, יכול להיות שהכלל הזה פשוט לא ייבנה. שמונת החלקים הם רשימה טובה של מה להזכיר.
  • 4
    קיצורי דרך נראים אותו דבר על המסךמסך שמחובר ישר לבסיס הנתונים מתנהג בהדגמה בדיוק כמו מסך שעובר דרך השרת. דוגמאות 4 ו-5 בהדמיה מראות את ההבדל.
  • 5
    אפשר להגיד ל-AI איפה התקלה"המסך בסדר אבל הסכום שנשמר שגוי" שולח את ה-AI לצד השרת. "זה לא עובד" שולח אותו לחפש בכל מקום.
  • 6
    גם אתם מחליטים באילו כלים בוניםשאלו איזה כלי נבחר לכל חלק ולמה. ככל שיש פחות שירותים, קל יותר לתחזק. שירות אחד שנותן ביחד בסיס נתונים, קבצים וכניסה לחשבון הוא התחלה טובה.

איך משתמשים בזה מול כלי ה-AI?

החדשות הטובות, לא צריך לבנות אף חלק לבד. צריך רק לשאול על כל אחד מהם. לכל צעד צירפתי משפט שאפשר להעתיק לכלי ה-AI.

שני הצעדים הראשונים לבד כבר נותנים תמונה ברורה של מה שנבנה. השאר סוגרים את הפרצות הנפוצות.

1

לבקש את המפה

להתחיל כאן

עשו את זה בכל פרויקט, חדש או ישן. התשובה אמורה להיראות כמו המודל שבהדמיה.

משפט לכלי ה-AI

הסבר לי את הארכיטקטורה של הפרויקט הזה במילים פשוטות. לכל חלק (צד לקוח, צד שרת, בסיס נתונים, אחסון קבצים, כניסה לחשבון, שירותים חיצוניים) תגיד לי באיזה כלי השתמשת, איפה הוא רץ וכמה הוא עולה.

2

לתאר כל תוספת חלק אחרי חלק

להתחיל כאן

במקום "תוסיף הזמנות", אמרו מה המסך מציג, מה נשמר ומי רשאי לראות.

משפט לכלי ה-AI

לפני שאתה בונה את התוספת הזו, תגיד לי מה משתנה בצד הלקוח, בצד השרת ובבסיס הנתונים, ומי רשאי לראות את המידע החדש.

3

לשאול איפה הסודות

המפתחות צריכים להיות בהגדרות הפרטיות של שירות האירוח.

משפט לכלי ה-AI

תן לי רשימה של כל המפתחות הסודיים שהפרויקט משתמש בהם, ואיפה כל אחד שמור. ודא שאף אחד מהם לא נמצא בקוד ולא נשלח לדפדפן.

4

לשאול מי רואה מה

זו השאלה שה-AI הכי הרבה מדלג עליה.

משפט לכלי ה-AI

לכל טבלה בבסיס הנתונים, הראה לי את הכלל שקובע מי יכול לקרוא ולשנות כל שורה. אם לטבלה אין כלל, הוסף כלל כך שכל משתמש יגיע רק למידע שלו.

5

לבדוק כמו אדם זר

פתחו את האפליקציה בחלון פרטי, צרו חשבון שני, והדביקו קישור ששייך לחשבון הראשון. אם הקישור נפתח, שלחו ל-AI את המשפט הזה.

משפט לכלי ה-AI

משתמש שני הצליח לפתוח עמוד של המשתמש הראשון עם הקישור שלו. מצא איפה לא בודקים של מי העמוד, והוסף את הבדיקה בשרת.

6

להגיד איפה התקלה

אמרו איזה חלק נראה תקין ואיזה לא.

משפט לכלי ה-AI

המסך תקין אבל הסכום שנשמר שגוי. בדוק את הקוד בצד השרת שמחשב אותו, לא את צד הלקוח.

מילון קצר

מונח מה זה אומר
Client (לקוח) המכשיר של המשתמש והאפליקציה שרצה עליו
Server (שרת) מחשב במקום אחר שפועל כל הזמן ועונה לבקשות
Request / response (בקשה ותשובה) שאלה אחת מהמסך, והתשובה שחוזרת
API (ממשק) רשימת הדברים שתוכנה אחת מאפשרת לתוכנה אחרת לבקש ממנה
Endpoint (נקודת קצה) פריט אחד ברשימה הזו, עם כתובת משלו
API key (מפתח API) סיסמה שמזהה את האפליקציה שלכם מול שירות חיצוני
Environment variable (משתנה סביבה) הגדרה פרטית שנשמרת בשרת, מחוץ לקוד. המפתחות נשמרים שם
Authentication (אימות) להוכיח מי אתם
Authorization (הרשאה) להחליט מה מותר לכם לראות ולעשות
Table / row (טבלה ושורה) טבלה היא גיליון בבסיס הנתונים, ושורה היא פריט אחד בו
Hosting / deploy (אירוח והעלאה) אירוח הוא המחשב השכור שהאפליקציה רצה עליו. העלאה היא שליחת גרסה חדשה אליו
Stack (סט הכלים) הכלים שנבחרו לכל חלק
Pass (אישור) ההוכחה שנכנסתם לחשבון. היא מצורפת לכל בקשה. מפתחים קוראים לזה session או token
Host (שירות אירוח) החברה שמשכירה לכם את המחשב שצד השרת רץ עליו
קיר הזכוכית כך מצויר בהדמיה הגבול בין המכשיר של המשתמש לשרת שלכם

בשורה התחתונה

מה עושים מחר

בשורה התחתונה, אפליקציה שנבנתה עם AI יכולה לעבוד מצוין על המסך ועדיין להיות פרוצה מאחור. בהדגמה לא רואים את זה, כי הבעיה יושבת בדיוק בחלקים שלא רואים.

אז מה עושים מחר בבוקר? פותחים את הפרויקט ומתחילים מצעדים 1 ו-4. מבקשים את המפה, ואז שואלים מי רואה מה. עם שתי התשובות האלה כבר תדעו מה נבנה ומה עוד חסר.

מקורות: Ravi Mehta, OX Security, Portainer.

המאמר עזר לך?

התשובה שלך עוזרת לי להבין אילו תכנים באמת נותנים ערך, ולא רק כמה אנשים נכנסו לעמוד.